Daf 15a
מַתְנִי' כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעְלֵיהֶן הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ נְשֵׁיהֶן לָהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה
Rachi (non traduit)
מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. בלא בדיקה שלא הוזכרה בדיקה אלא לעסוקה בטהרות:
רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב הוּנָא
רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר אֲפִילּוּ הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ נָמֵי מוּתֶּרֶת קָסָבַר וְסָתוֹת דְּרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
וסתות דרבנן. הצריכוה חכמים לבדוק ביום וסתה שמא תראה ומיהו היכא דלא הוה בעיר ולא ידעינן אי בדקה אי לא בדקה לא מספקינן לה בטומאה:
Tossefoth (non traduit)
אפי' הגיע זמן וסתה מותרת. תימה היאך מותרת הא אמרינן בשבועות פ''ב (דף יח:) ולקמן פרק האשה (נדה דף סג:) אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן וי''ל כששהתה אחר וסתה שבעה ימים שיכולה לטבול איירי דספק טבילה מוציאה מידי ספק ראתה כההוא דר' יוחנן דבסמוך ולמ''ד וסתות דאורייתא אפילו שהתה כשיעור זמן טבילה אסורה דודאי ראתה חשבינן לה ומתוך כך יש לדקדק דס''ל לרבי יוחנן דבסמוך וסתות דרבנן:
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ (ש)עֵת וִסְתָּהּ אֲבָל הִגִּיעַ (ש)עֵת וִסְתָּהּ אֲסוּרָה קָסָבַר וְסָתוֹת דְּאוֹרָיְיתָא
Rachi (non traduit)
דאורייתא. הלמ''מ דמחזקינן לה בטומאת ספק:
אסורה. דאורח בזמנו בא:
אבל הגיע עת וסתה. קודם ביאתו מן הדרך:
אלא שלא הגיע עת וסתה. בתוך אותן ימים שהיה בדרך כגון אשה שיש לה וסת ולא הגיע בתוך אותן הימים:
לא שנו. דכי מצאה תוך ימי עונתה לא בעיא בדיקה:
Tossefoth (non traduit)
הכי איתמר לא שנו אלא שלא הגיע שעת וסתה. לא היה לו לחזור ממה שאמר תחלה לא שנו אלא שאין לה וסת דאמת הוא דהיא בחזקת טהרה כדאמרינן בפ''ק (לעיל נדה יב.) כל לבעלה לא בעיא בדיקה אפילו אין לה וסת והיה יכול להוסיף ויש לה וסת נמי כשלא הגיע שעת וסתה כו' אלא מיישב הלשון שאמר תחלה בלא תוספת:
כְּלַפֵּי לְיָיא אַדְּרַבָּה אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אֵין לָהּ וֶסֶת אֵימָא חֲזַאי יֵשׁ לָהּ וֶסֶת וֶסֶת קְבִיעַ לַהּ
אָמַר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְהוּא שֶׁבָּא וּמְצָאָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי עוֹנָתָהּ
Rachi (non traduit)
גמ' בתוך ימי עונתה. ל' יום לראייה אבל לאחר ל' בעיא בדיקה הואיל וסתם נשים חזיין לסוף עונה:
גְּמָ' לְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּמָתָא דְּרָמְיָא אַנַּפְשַׁהּ וּבָדְקָה אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּמָתָא דְּלָא רָמְיָא אַנַּפְשַׁהּ לָא קָא מַשְׁמַע לַן
וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְמַפְרֵעַ וְרַבִּי מֵאִיר הִיא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא וְרַבָּנַן הִיא
וְאֵימָא הָכִי נָמֵי הָתָם אֵין שׁוֹר שָׁחוּט לְפָנֶיךָ הָכָא יֵשׁ שׁוֹר שָׁחוּט לְפָנֶיךָ
Rachi (non traduit)
הכא הרי שור שחוט לפניך. דבצפור לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה ומיום שלבשתו היא בספק זה:
אין שור שחוט. דאתמול לא חזאי אלא סייג בעלמא הוא:
מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּמֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנַן וּכְתָמִים דְּרַבָּנַן מָה מֵעֵת לְעֵת לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ אַף כְּתָמִים לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
וכתמים דרבנן. אפי' מכאן ולהבא:
וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא וְרַבָּנַן הִיא מִכָּאן וּלְהַבָּא פְּשִׁיטָא
Rachi (non traduit)
פשיטא. מאי מודי הא בלמפרע פליגי לגבי מעת לעת ולא במכאן ולהבא:
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם אָמַר רַב לְמַפְרֵעַ וְרַבִּי מֵאִיר הִיא
Rachi (non traduit)
ור''מ היא. דמחמיר בכתמים כדאמר בפ''ק (לעיל נדה ה.) ולקמן בפרק בא סימן (נדה דף נב:):
Tossefoth (non traduit)
אמר רב למפרע ור''מ היא. וא''ת דבפ''ק דיומא (דף ב.) תנן מפרישין כ''ג מביתו ז' ימים דשמא יבא על אשתו ספק נדה וקאמר כמאן כר''ע דאמר אף מטמאה את בועלה וקאמר רב חסדא דאתי אפילו כרבנן ובחד אחר מודו דבועלה טמא ז' אמאי לא משני שמא תמצא כתם דהא מודים חכמים לר''ע ברואה כתם וי''ל משום שמואל דאמר הכא מכאן ולהבא ועוד י''ל דהיא תבדוק חלוקה קודם פרישתו ואז לא נטמא הכהן קודם בדיקה וא''ת אמאי קאמר שמא תמצא אשתו ספק נדה לימא ודאי נדה אם תבדוק שיעור וסת סמוך לבעילה וי''ל דהא לא שכיחא:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה בַּעַל קֶרִי בְּשֶׁלֹּא גָּמַר בִּיאָתוֹ
Rachi (non traduit)
בשלא גמר ביאתו. ואפילו הכי לר''ע מטמאה את בועלה דהעראה בנדה כגמר ביאה דכתיב (ויקרא כ':
י''ח) את מקורה הערה אבל לענין קרי עד שיזריע:
הוּא דְּאָמַר כְּשַׁמַּאי דְּאָמַר כָּל הַנָּשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן
Tossefoth (non traduit)
כשמאי דאמר דיה שעתה. ומ''מ מודה שמאי בחד אחר דטמא שבעה כיון דחייב אשם תלוי:
רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר בַּעְלָהּ נִכְנָס לַהֵיכָל וּמַקְטִיר קְטוֹרֶת וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה נוֹגֵעַ בְּמֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה
וְכִי תֵימָא דְּאֵין עֵד בְּיָדָהּ הַאי עֵד בְּיָדָהּ וְאֵין עֵד בְּיָדָהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא
Rachi (non traduit)
וכי תימא דאין עד בידה. דאחר שתרד הוצרכה להושיט דהוה להו תרי שיעורי א''כ איבעי ליה למיתני ולפלוגי בין עד בידה לאין עד בידה דלא תיפוק חורבה מיניה דהשתא משמע דאפילו עד בידה דלא שהתה אלא כדי שתרד מטהרי רבנן ומדלא מפליג ש''מ דודאי מטהרי רבנן בכדי שתרד לחודיה:
Tossefoth (non traduit)
האי עד בידה ואין עד בידה מיבעי ליה. פרש''י דה''ל לפלוגי הכל בשהתה וקשה דלמא מפליג בדידה באין עד בידה בין שהתה ללא שהתה ונראה לפרש דה''ל לפרושי בברייתא באין עד בידה כיון דמתניתין איירי ביש עד בידה:
אֶלָּא לְרַב אָשֵׁי אַמַּאי מְטַהֲרִי רַבָּנַן
בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא הַיְינוּ דִּמְטַהֲרִי רַבָּנַן
Rachi (non traduit)
בשלמא לרב חסדא. דאמר כדי שתרד אחר אחר הוא היינו דמטהרי רבנן:
וְכֵן כְּשֶׁשָּׁהֲתָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה בּוֹעֲלָהּ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף מְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר בַּעְלָהּ נִכְנַס לַהֵיכָל וּמַקְטִיר קְטוֹרֶת
Rachi (non traduit)
נכנס להיכל. לקמן מפרש לה:
וכן מעת לעת. כלומר כשיעור הזה ומכאן ולהלן כל מעת לעת של בעילה אם בדקה ומצאתה טמאה בועלה מטמאה משום נוגע במעת לעת בנדה טומאת ערב וספק מדרבנן לתלות ואינו מטמא משום בועל נדה טומאת שבעה ואפילו לתלות:
שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ אַחַר הַזְּמַן הוּא זֶה
Rachi (non traduit)
אחר הזמן הוא זה. כלומר אחר אחר הוא זה:
שהתה כדי שתרד. דנפיש שיעוריה:
אָמַר לָהֶם כָּךְ פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה לֹא שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ תּוֹךְ זְמַן הוּא זֶה וּטְמֵאִין מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִקָּרְבָּן וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי
Rachi (non traduit)
לא שהתה כדי שתרד. אלא כדי שתשב ותבדוק ועודה במטה טמאין מספק דהיינו אחר אותיום כרב חסדא:
Tossefoth (non traduit)
לא שהתה כדי שתרד מן המטה מטמאה את בועלה [וחייבת באשם תלוי] שהתה כדי שתרד כו' ר''ע אומר מטמאה בועלה. תימה אי ר''ע מודה ברישא כדמשמע דלא פליג אלא אסיפא א''כ סבר יש אם למסורת ובפ''ק דסנהדרין (דף ד.) אית ליה לר''ע יש אם למקרא גבי רביעית דם הבא משני מתים דקאמר נפשות קרינן וליכא למימר דהכא פליג נמי ברישא דהתנן פ' דם שחיטה (כריתות דף כב:) בחתיכה של קודש וחתיכה של חולין אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי ר''ע ואמאי חייב השני הא בשעה שאכל לא היו לפניו ב' חתיכות ולמאן דבעי ב' חתיכות פטור בכה''ג כדאמר התם בסוף פרקין ורבי נמי אית ליה בפ' ספק אכל (שם דף יח.) היכא דאכל את הראשונה במזיד והשניה בשוגג דחייב אשם תלוי על השניה ורבי סבר בפ''ק דסנהדרין (דף ד.) יש אם למקרא וצ''ל דיש שום חילוק בין מקרא למסורת זה למקרא ומסורת דעלמא דחייא בר רב דבעי ב' חתיכות סבר דכ''ע סברי הכא דיש אם למקרא ורב אסי דפליג עליה סבר דכ''ע סברי יש אם למסורת כמו שמצינו (ב''מ דף כב:) גבי יותן דומיא דיתן ועובד דומיא דעבד (פסחים דף כו:) ועוני דומיא דעני (שם לו.) וכפות דומיא דכפת (סוכה דף לב.) והתם יש טעמא אחרינא ותדע דכי פריך התם טובא לחייא בר רב ומשני ר''א היא דמחייב אשם תלוי על חלב כוי והא כמה תנאי פליגי במקרא ובמסורת ואמאי נקט טפי ר''א דשמותי הוא וגם המקשה וכי לא הוה ידע דטובא תנאי פליגי במקרא ובמסורת אלא כדפרישית ועוד י''ל דר''ע ורבי איירו דהראשון לא אכל כל החתיכה אלא חציה וכשאכל השניה היו עדיין ב' החתיכות לפניו וכענין זה מתרץ הירושלמי בהאשה רבה:
שֶׁמָּא כְּרַבִּי עֲקִיבָא אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ אָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ
Rachi (non traduit)
לא שמענו. את שיעורו וכר''א לא סבירא לן:
שמא כר''ע אתם אומרים שמטמאה את בועלה. כל מעת לעת ואין לכם שיעור בדבר אלא מעת לעת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source